אהבה בקמפוס

אלמלא הלימודים במכללה סביר להניח שמסלול חייהם לא היה מפגיש בין אלי ולירן בן שושן, בוגרי SCE מקמפוס אשדוד - הוא תושב העיר, והיא שהגיעה ללימודים מבנימינה. "הפעם הראשונה שנפגשנו היתה במהלך לימודי המכינה להנדסה בקמפוס", משחזר אלי, "מפגש כזה לא מייצר חיבור מיידי כמובן, משום שלמכינה מגיעים סטודנטים שמתעניינים בתחום הנדסה אבל לא יודעים עדיין במה בדיוק ירצו להתמקצע. אתה מגיע עם ראש פתוח ומבין שסביר להניח שחלק מהחברים שתכיר במכינה לא ילוו אותך בהמשך הלימודים".

את התקופה במכינה ניצלו השניים להכיר טוב יותר האחד את השנייה. "לא היתה פה איזו התאהבות ממבט ראשון, אלא רגש שהלך ונבנה. התחלנו ללמוד יחד והיו אתנו עוד סטודנטים שהכרנו כחברים ללימודים והתחברנו כקבוצה. בשלב מסוים אחרי לימודים משותפים אלי עשה את הצעד הראשון", מספרת לירן.

אלי משתף איך הפך חיבור קבוצתי לקשר זוגי. "בגלל שלירן הגיעה ממרחק, נוצר מצב שהקשרים במכינה הם אלו שעזרו לה להתאקלם באשדוד. אז התחלנו לשבת יחד עם עוד חברים על עבודות, נפגשנו בשעות הפנויות וככה העמיק הקשר - ממצב של חברות ללימודים לרגע שאתה מבין שיש פה חיבור חזק יותר. הרגשתי שכדאי לבדוק את זה, אז הצעתי לה לצאת לדייט".

אתגר הלימודים המשותפים

בסיום המכינה, אחרי ששניהם עברו את רף הכניסה לתואר, הגיע הזמן להכריע מהו תחום הלימודים שבו ירצו להתמקצע. "התחלנו יחד את התואר בהנדסת בניין, שהיה התחום שעניין את שנינו באותה התקופה, והיינו פרטנרים – גם כזוג וגם בלימודים", מספר אלי.

ארבע השנים בהן למדו יחד תואר משותף הולידו כמובן יתרונות, אך גם אתגרים ייחודיים. "במהלך הלימודים עשינו הכול יחד - היינו באותם קורסים, אותה מערכת שעות, ומאוד הקל עלינו שהיתה לנו שפה משותפת. היינו ממש משלימים האחד את השנייה ונעזרים זה בזו. החיבור הזה יצר מוטיבציה משותפת להצליח, ודרבן אותנו להשיג תוצאות יותר טובות. לצד זה, עלו גם תחושות שמתישהו נהיה חייבים הפרדה", נזכרת לירן.

אלי מוסיף: "בסופו של דבר, הלימודים המשותפים היו נוחים יותר מקשר זוגי אחר. לימודי הנדסה הם תובעניים מאוד, ככה שממש צריך להשקיע. ברור לי שבמערכת יחסים שבה לא לומדים יחד, ככל הנראה היו תקופות שפתאום אחד מבני הזוג נעלם כדי להשקיע בלימודים. אצלנו כל אחד ידע מה השני עובר, וגם נמצאנו אחד ליד השנייה, ככה שמצאנו זמן לזוגיות גם בתקופות של עומס. אבל אין ספק שזה היה אינטנסיבי ביותר, כי היינו יחד ממש 24/7".

החיים שאחרי התואר

חצי שנה אחרי שסיימו את התואר בהצטיינות, וכחמש שנים מאז ההיכרות הראשונה, השניים התחתנו. מאז הקימו בית ומשפחה, והיום הם הורים לילדה משותפת ומהממת. ברמה המקצועית שניהם כבר הספיקו להתברג במקומות עבודה בתחום, ולהפוך למשפיעים על פרויקטים גדולים בחברות שונות, ולא – אין להם כוונה לעבוד יחד.

"כל אחד מאתנו בחר תחום התמחות שמעניין אותו, עם הבנה ברורה שעדיף שנבחר דברים שונים. זה מה שדחף אותנו להחליט שאנחנו מעדיפים לעבוד בחברות נפרדות", מסביר אלי. לירן צוחקת ומצטרפת: "אין סיכוי שנעבוד יחד. ללמוד יחד היה השיא. לעבוד ככה זה כבר יהיה קשה מדי".

אלי עובד כמהנדס ראשי ומנהל בקרת איכות בחברת "רמות איכות". במסגרת עבודתו הוא אחראי על בקרת ביצוע מגה-פרויקטים, שעלותם נאמדת בין 500 מיליון ל-2 מיליארד שקל ובהם זכתה החברה להקמת מבנים ציבוריים, משרדים ועוד. לירן היא מנהלת פרויקטים בחברת "פאי הנדסה". תפקידה מתמקד בשלבי התכנון, מתחילתו ועד לקבלת היתר בנייה ותחילת ביצוע הפרויקט, עבור החברות היזמיות הכי גדולות בארץ. "בשילוב העבודות של שינינו, בבית שלנו אפשר להתחיל פרויקט של הנדסת בניין משלב התכנון ועד שלב ביצוע הסופי", אומר אלי בחיוך.

שפת האהבה

אל סיפור המפגש של ראובן ואלישבע מימון, זוג מהנדסי תוכנה שסיימו באחרונה את לימודי התואר השני בקמפוס באר שבע, קשה להישאר אדישים. "עליתי לארץ מתוך הבנה שפה נמצא העתיד שלי", משתף ראובן מימון בן 27 שעלה לישראל מעיר בפרברי פריז. "כשהגעתי השתלבתי באחת מתוכניות ייחודיות של 'מסע' שמאפשרת לצעירים יהודים מכל העולם להגיע לארץ ולקחת חלק בלימודי השכלה גבוה, ארגוני התנדבות, חיים מקצועיים ועוד. את השנה הראשונה העברתי בגוש עציון שם למדתי במתכונת של ישיבה, גם אולפן, גם הלכות וגם הכנה לפסיכומטרי".

המסלול ב"מסע" כיוון את ראובן ללימודי תואר במכללה, שם הוא עתיד לפגוש את אלישבע, בת 26 - גם היא עולה חדשה מאזור פריז. "עליתי לארץ מתוך אהבה למדינה ובאמת היה משהו שנשמע מאוד מיוחד בעלייה לבד בגיל צעיר. הכל הרגיש כמו מחנה קיץ. עולים קבוצה של צעירים בלי ההורים, רחוק מהבית. יש בזה תחושה כזו של עצמאות, חלוציות וקומונה, אבל מהר מאוד זה מתפוגג. מהר מאוד התחושה של העצמאות מתחלפת בתחושה של געגועים לתרבות וגם מעט בדידות כשאתה פה בלי המשפחה. לא מעט פעמים עלו הספקות שאולי עשיתי טעות. העובדה הזו גורמת לך לחפש איזשהו חיבור לבית. להפוך את החברים למסע ולדרך למשפחה שלך".

שפה בינלאומית

לאחר מסלולי ההכנה הנפרדים של תכנית "מסע", מגיעים ראובן ואלישבע לקבל את הבחירה בתחום שירצו ללמוד ובו הם שואפים לעסוק בחייהם הבוגרים. לאחר התלבטויות, שניהם בוחרים להתחיל לימודי תואר ראשון בהנדסת תוכנה בקמפוס באר שבע של SCE המכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון. עבור ראובן הבחירה בתחום הנדסה בכלל ותוכנה בפרט נובעת דווקא מתוך הקושי בהתאקלמות. "היתרון בתחום ההנדסה שיש בו שילוב נרחב של מתמטיקה ואנגלית. תואר בהנדסת תוכנה מאפשר לאדם עם קושי בשפה להרגיש הרבה יותר נוח. בסופו של דבר כל הסטודנטים לומדים שפות גלובליות שמבוססות על יכולת החשיבה המתמטית ולוגיקה".

על רקע זה במסגרת לימודי התואר התקבצו העולים מצרפת לקבוצה מאוחדת שעוזרת, תומכת ומשתפת. בתוך הקבוצה הזו נפגשו השניים לראשונה, אך לא יצרו קשר מיידי. "זיהינו אחד את השנייה כחלק מהקבוצה, אבל בהתחלה היה בינינו פער של שנה בתואר. אני ידעתי מהר שאשמח להכיר אותה, אבל לצערי לא היתה בינינו יותר מדי אינטראקציה. אז למרות החיזורים שלי אלישבע פחות התעניינה", אומר ראובן.

למזלו של ראובן הפער הצטמצם, לאחר שאלישבע לקחה שנה הפסקה במהלך התואר, ובמהלכה המשיכו השניים לשמור על קשר ואף העמיקו את ההיכרות ביניהם. בשנה זו אלישבע מצאה כתף תומכת אצל ראובן מעבר ללימודים. היא הבינה שייתכן שהקשר ביניהם יכול להתפתח, וראובן עתיד להיות האיש אתו תרצה להקים משפחה. עובדה זו החזירה את אלישבע ללימודי התואר במכללה, וראובן מיד נרתם לעזור לה להדביק את החומר ולחזור לעניינים.

"ישבנו יחד על עבודות, לימודים, ואז יצא לי להכיר את ראובן יותר. פתאום זיהיתי את ההקשבה שלו, התמיכה, העובדה שהיה שם בכל שעה והנכונות לעזור לא רק בלימודים. זה גרם לי קצת יותר להתחבר לתחושות שכנראה היו לי כלפיו לפני, והחלטתי שאני מוכנה שגם נצא לדייט מעבר ללימודים", נזכרת אלישבע.

הזוג הטרי גילה את היתרונות בלימודים משותפים לתואר מורכב "העברנו את כל הזמן שלנו יחד, בקורסים ובעבודות. פתאום היינו צוות שפותר יחד בעיות. יש בזה יתרון גדול, כי אנחנו זוג שמאוד משלים אחד את השנייה - בדברים שאני טוב בהם אלישבע פחות, ויש דברים שבהם אני שובר את הראש ולא מבין ואלישבע תותחית בהם", אומר ראובן, "זה הופך את הלימודים להרבה יותר נעימים, כי אתה יודע שיש לך על מי לסמוך".

החיים המשותפים 

השניים התחתנו לקראת סוף התואר ומאז הספיקו להתברג כל אחד בחברות מובילות בתחום הנדסת תוכנה. ראובן עובד כמהנדס תוכנה בחברת כרטיסי האשראי מקס. "אני עובד עם צוות החברה כמתכנת בתחום הדיגיטל. כל מה שכולל אינטראקציה וממשק עם הלקוחות נמצא באחריות שלנו, כולל תחזוקה שוטפת של האתר". אלישבע עובדת בחברה המתמחה בבניית מערכות IOT ומכירתן ללקוחות שמפתחים באמצעותם מוצרים שונים. "אני מאוד מרוצה מהמקום שבו אני עובדת היום, ובסוף הרווחתי פעמיים - גם משרה מעולה וגם אהבה גדולה", היא אומרת.

במקביל לעבודותיהם השניים הספיקו לסיים באחרונה תואר שני, גם הוא בהנדסת תוכנה ב-SCE. ראובן מסביר מדוע בחרו בכך: "מדובר בתחום שכל ידע שאתה צובר בו גם עוזר להתפתחות האישית וגם מסייע בהתקדמות בניהול פרויקטים גדולים יותר. אנחנו מאמינים שיחד עם התואר השני שנינו נתפתח במקומות העבודה שלנו".

לסיום, השניים משתפים בתחושה שלהם לקראת יום האהבה. "אני כל כך שמחה לחשוב על האהבה שלנו. ראובן הוא ללא ספק הגבר המתאים ביותר עבורי. יש בו את כל התכונות שאני אוהבת ויודעת שיש לו אהבה גדולה לכל מי שמסביבו. הוא תמיד יהיה שם עבור כולם וינסה לתמוך ולעזור", אומרת אלישבע. גם ראובן לא חוסך מחמאות. "אלישבע היא אישה מדהימה. היא תמיד דואגת, אכפתית, עוטפת ותומכת. יש לי מזל גדול ואפילו קצת מוזר איך אנחנו זוג - שנינו מאותו אזור בפרברים של פריז, ובדיעבד גילינו שאלישבע היא חברה של בת הדודה שלי. לא נפגשנו אף פעם בצרפת, ודווקא פה בארץ נוצר החיבור".