פתחפתח
לקבלת מידע נוסף
*יש להזין שדות חובה
x סגור

כמה עובדות מפתיעות על הורמונים

פעולות פיזיות, התנהגותיות ורגשיות רבות מיוחסות לבקרה של ההורמונים שהגוף מפריש * האם אפשר לשלוט במינון ההורמונים בגוף? האם העידן המודרני משפיע על מינון זה? ולמה - אף על פי שאנחנו חושבים שאנחנו תמיד צודקים - הטבע חכם מאתנו? / ד"ר יוליה פנסו, המחלקה להנדסה כימית, קמפוס אשדוד

אלפי פעולות המתרחשות בגופנו מדי שנייה לא היו מתרחשות ללא בקרת ההורמונים בגוף. פעולות פיזיות, התנהגותיות ורגשיות מיוחסות לבקרה של חומרים כימיים אלה, שהגוף מייצר. למרות זאת, רבים מאתנו אינם מייחסים את השינויים הפיזיים והשינויים במצבי הרוח ובהתנהגויות חברתיות לשינויים בכמות ההורמונים.

האם אפשר לשלוט במינון ההורמונים בגופנו? האם העידן המודרני משפיע על ההפרשה שלהם? ולמה - אף על פי שאנחנו חושבים שאנחנו תמיד צודקים - הטבע חכם מאתנו?

להלן סיפוריהם של חמישה הורמונים, שמספקים כמה עובדות מפתיעות:

אוקסיטוצין - הורמון האהבה

הורמון האוקסיטוצין הוא המולקולה הבודדה המדהימה והמפתיעה בעולם. אחד החוקרים אמר פעם שהאוקסיטוצין הוא מה שעושה אותנו אנושיים. להורמון זה השפעה עצומה על מוחנו, ויש לו אין־ספור כינוים: "הורמון האמון", "הורמון החיבוקים", "הורמון האהבה" ועוד.

לאוקסיטוצין השפעות רבות ומגוונות, כולל היכולת שלנו ליצור קשרים רגשיים, זוגיים וחברתיים, ליצור אמון וחִברות, להתמודד עם חרדות ועם פחד קהל. אוקסיטוצין מגביר את הנדיבות, עוזר במצבי דיכאון ופוסט־טראומה, מאפשר לחוש אמפתיה ואף משפר תקשורת בילדים אוטיסטיים. חוסר יכולת להפריש רמות נאותות של אוקסיטוצין מאפיינת אנשים עם התנהגויות אנטי־סוציאליות בפרט, ואנשים מניפולטיביים בכלל. אוקסיטוצין גם מסייע בריפוי פצעים, הודות לתכונות האנטי־דלקתיות שלו, ואף נמצא כמפחית כאבים.

וכאן מגיעות החדשות הטובות: קל מאוד לקבל/לייצר את ההורמון המופלא. יש כמה דרכים המאפשרות לקבל "בוסט" של אוקסיטוצין; כל מה שצריך לעשות הוא לגעת, לחבק מישהו או אפילו ללחוץ את ידו. מיד לאחר הלידה, למשל, מניחים את התינוק על אמו, והאוקסיטוצין נוצר וזורם אצל שניהם.

דרך נוספת ליצירת אוקסיטוצין היא התבוננות במי שאנחנו אוהבים; אפילו מחשבה עליהם תעשה את העבודה. אין פעולה טובה יותר מארוחה משפחתית או עם חברים כדי לחזק את הקשרים, והאוקסיטוצין כבר יעשה עבורנו את ההמשך.

ומשהו קטן לקינוח: הקסם אינו מוגבל לבני אדם, הוא כולל גם את חיות המחמד שלכם! שהייה של חמש דקות עם הכלבלב שלכם - ורמת האוקסיטוצין מזנקת אצל שניכם!

מלטונין - לא רק "כדור שינה"

מלטונין הוא הורמון השינה, אך לא רבים יודעים שהוא אחראי גם להפעלתו של השעון הביולוגי שלנו. הגוף מייצר את ההורמון באופן טבעי: הוא מופרש על ידי בלוטת האצטרובל כאשר הלילה יורד. בלוטת האצטרובל, שנמצאת עמוק בתוך מוחנו, זכתה לכינוי "העין השלישית", ומימי קדם יוחסו לה כוחות מיסטיים.

מלטונין קובע את הקצב הביולוגי של כל תא בגוף וממלא תפקיד מכריע בתפקוד המערכת החיסונית.

זהו חומר נוגד דלקת, נוגד חמצון עוצמתי וגם בעל יכולת לעכב גידולים סרטניים. מחקרים מצאו שכיחות גבוהה יותר של סרטן השד בקרב נשים עם רמה נמוכה של מלטונין. בנוסף, הוא מאט את תהליך ההזדקנות! הבעיה היא שעם הגיל, רמת המלטונין מתחילה לרדת (וזו הסיבה לכך שככל שאנו מתבגרים, אנחנו ישנים פחות ומתעוררים בשעות מוקדמות יותר). מחסור במלטונין גורם לתחלואות מגוונות, כגון פגיעה בזיכרון, קשיי למידה, דיכאון, סיכון מוגבר לסרטן השד והערמונית, השמנת יתר ועוד.

נמצא כי אור כחול הוא מעכב חזק ביותר של ייצור מלטונין. הפרדוקס הוא שאנו מוקפים ב־20 השנים האחרונות בשלל מסכים הפולטים אור כחול!

בעקבות מחקר שבוצע באוניברסיטת הרווארד לפני שנים מספר, והמסקנות החד־משמעיות שנבעו ממנו, חברות הטלפוניה החלו לייצר מכשירים הכוללים פונקציה לסינון האור הכחול. חשוב רק שלא נשכח להפעילה בעת השימוש בסמרטפון!

אנדורפינים - מתכון לנישואים מאושרים

המילה "אופוריה" מתארת בצורה הטובה ביותר את התחושה הנובעת מפעילות האנדורפין בגופנו. אלא שהורמון זה לא הגיח לעולם כדי לשמח אותנו; כאב פיזי הוא הגורם להפרשתו! כאשר אנו נפצעים, האנדורפין ממסך את הכאבים לתקופה קצרה כדי לאפשר לנו להמשיך לתפקד במלוא העוצמה, ובכך הוא תורם ליכולת ההישרדות שלנו. הוא מאפשר לנו להילחם על חיינו למרות הפציעה. במהלך היריון, רמת האנדורפין עולה בהדרגה, ובזמן הלידה היא מגיעה לרמות המאפיינות גברים אתלטיים בעת אימון בעצימות מרבית!

כאב חברתי, לעומת זאת, לא יגרום להפרשת אנדורפין. לב "שבור" לא יציף אותנו באנדורפינים. עצמות שבורות - בהחלט!

בעולם המודרני, אנחנו סובלים פחות ופחות מכאב פיזי, שהיה עניין יום־יומי בעברה של האנושות. על פניו, נראה שאין לנו יותר צורך באנדורפין... אולם לא כך הדבר! בשנים האחרונות אנחנו מגלים עד כמה מגוונות וחשובות השפעות האנדורפינים על בריאותנו, הנאתנו, מערכת החיסון שלנו, ה־ well-being שלנו באופן כללי, ואפילו מערכות היחסים שלנו. האנדורפינים עוזרים לנו להילחם בדיכאון, בחרדה ובמועקה. הם תורמים להגברת הביטחון העצמי, וככל הנראה גם מעורבים בוויסות התיאבון.

נמצא כי ככל שזוג חי יחד יותר שנים, כך גדלים סיכוייו להמשיך להישאר יחד. אחד ההסברים לכך הוא ההתמכרות לאנדורפינים הנובעים מהרוגע ומהשלווה שבנישואים. מחסור באנדורפינים הוא גם הגורם "האחראי" לגעגועים שחווים בני זוג כשאינם יחד.

פעילות גופנית היא הדרך הטובה ביותר להשיג "מנה" של אנדורפינים. מי שנכנס לחדר כושר בפעם הראשונה, או מבצע ריצה/הליכה בפעם הראשונה, יחזור הביתה מוצף אנדורפינים ומאושר. מה שאפשר לעשות בקלות כדי לאתגר את ייצור האנדורפינים, הוא לבצע אימונים מגוונים ולא שגרתיים - ובכך להפעיל קבוצת שרירים אחרת בכל פעם.

דרך נוספת להשגת האנדורפינים היא להימתח (קחו דוגמה מה הכלב או החתול שלכם - הם יודעים מה עושה להם טוב). המתיחה צריכה להיות מכל הלב, עד הנקודה שמתחילים לחוש את הכאב. בכי וצחוק (אך לא צחוק מזויף!) גורמים לייצורם ולהפרשתם של האנדורפינים, כי הם גורמים לשרירים העמוקים להתכווץ. מזון חריף יעשה גם הוא את העבודה, ולקינוח - לא יזיק גם לאכול שוקולד.

האם הורמון הגדילה משפיע רק על הגובה?

כולנו שמענו על הורמון הגדילה, הורמון זה, כשמו כן הוא - אחראי לגדילה. רובנו אף יודעים שהורמון חשוב זה מופרש בלילה, ולכן הקפדה על שעות השינה של ילדינו קריטית למימוש פוטנציאל הגדילה שלהם.

פחות אנשים מודעים לכך שגם כאשר מסתיימת הגדילה לגובה, הורמון הגדילה ממשיך להיות מרכיב חשוב בתחזוקת הגוף והבריאות. הורמון זה תומך במסת השריר ומתחזק אותה, מחזק את פעילות המערכת החיסונית על כל מרכיביה, משפיע על מצב הרוח ועל ההתנהגות שלנו ומגביר את שריפת השומנים.

יש להמשיך ולטפח את הפרשת הורמון הגדילה גם לאחר סיום שלב הגדילה!

לאחר גיל 20 חלה ירידה הדרגתית ומתמדת ביכולות הייצור של הורמון הגדילה, וכתוצאה מכך אנחנו מאבדים את מסת השרירים ומתחילים לצבור שומן.

יש מגוון פעולות שביכולתנו לבצע כדי לתגבר את ייצור ההורמון החשוב הזה גם בגילים המבוגרים. פרמטר חשוב, שכבר הוזכר, הוא איכות השינה ואורכה, אך לא די בכך! כאן נכנסים למשוואה הרגלי התזונה שלנו: מזון עשיר בחלבון יגביר הפרשה וייצור של הורמון הגדילה. רמות גבוהות של סוכר בדם לאחר הארוחה, הנובעות מתזונה עתירת פחמימות פשוטות, יעכבו ייצור והפרשה של הורמון הגדילה.

פעילות גופנית היא גורם מהותי נוסף בתחזוקת רמות נאותות של הורמון גדילה.

אדרנלין - נגדנו או בעדנו?

מזה שנים אנו אומרים לאנשים: "הלחץ עושה אתכם חולים; הוא מגביר את הסיכון ללקות בכל מחלה אפשרית - החל בהצטננות ועד מחלות לב וסרטן".

מחקר מקיף, שעקב אחר 30,000 מבוגרים בארה"ב במשך שמונה שנים, העלה כי בקרב אנשים שחוו הרבה מאוד לחץ בשנה החולפת, היה הסיכון לתמותה גבוה ב־43% - אבל זה היה נכון רק לגבי אנשים שהאמינו שהלחץ מזיק לבריאות. אנשים שחוו הרבה מאוד לחץ אבל לא חשבו שהלחץ מזיק, לא היו בסיכון גבוה יותר למות. למעשה, הם היו בסיכון התמותה הנמוך ביותר בקרב כל משתתפי המחקר, כולל אנשים שחוו לחץ נמוך יחסית. המדע אומר: כשאתם משנים את דעתכם בנוגע למתח, אתם יכולים לשנות את תגובת הגוף למתח.

כולנו מכירים את התחושה שהלב הולם בחוזקה ואנו מתנשמים בכבדות או מתחילים להזיע. בדרך כלל אנו מפרשים שינויים גופניים אלה כחרדה, או כסימן לכך שאיננו מתמודדים היטב עם הלחץ. אבל מה אם היינו רואים אותם כסימנים לכך שהגוף נמלא מרץ ומכין אותנו לעמוד באתגר? דפיקות הלב מכינות אתכם לפעולה. אם אתם מתנשמים, זו אינה בעיה - זה מזרים יותר חמצן למוח. כאשר אנשים ילמדו לראות את תגובת הלחץ כמועילה לביצועיהם, הם יהיו מתוחים פחות, חרדים פחות ובטוחים יותר בעצמם. כאשר ההתייחסות ללחץ היא חיובית, נראה שכלי הדם נשארים רפויים, וכך אפשר למנוע או להפחית את מחלות הלב המיוחסות ללחץ מתמשך.

חיינו מלאים בחוויות מלחיצות, כך שהשינוי הבודד הזה עשוי להיות ההבדל בין התקף לב בגיל צעיר עקב מתח לבין חיים טובים אחרי גיל 90. נצלו את מה שהמדע מגלה לכם - ובמקרה זה שיש חשיבות רבה לאופן שאנו מפרשים את נושא המתח.