עובדים על עתיד טוב יותר באזורים צחיחים

באירוע האקתון ESN (Energy Storage in the Negev) שהתקיים במכללה, בשיתוף עם קהילת DeserTech, הועלו פתרונות יצירתיים לאגירת אנרגיה בסביבה מדברית, שיאפשרו לסייע בהתמודדות עם משבר האקלים והשלכותיו.

DeserTech היא יוזמה משותפת של קרן מיראז' ישראל, המכון הישראלי לחדשנות, המשרד להגנת הסביבה ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב, המקדמת פיתוח, אדפטציה ומסחור של טכנולוגיות המאפשרות לחיות חיים בני־קיימא באקלים צחיח, תוך הפיכת באר־שבע והנגב למרכז יזמות עולמי לטכנולוגיות אלו.

משתתפי ההאקתון התבקשו להציג טכנולוגיה חדשה, שיפור של טכנולוגיה קיימת, פתרון הולכה לרשת, פתרון לניהול ביקושים ועוד, תוך התייחסות להיבטים טכנולוגיים, כלכליים, ניהוליים, תשתיתיים וסביבתיים ועם דגש על הזיקה לסביבה המדברית.

בהאקתון התמודדו 10 קבוצות שהורכבו מסטודנטים בשנים ג' וד' ללימודי תואר ראשון בהנדסה כימית וסטודנטים משנים א' וב' לתואר שני בהנדסה ירוקה. את הקבוצות ליוו מנטורים, חברי הסגל של המחלקה להנדסה כימית ונציגים של קהילת DeserTech, שייעצו וכיוונו להצעות ישימות.

בסיום יום אינטנסיבי מאוד הוצגו הפתרונות בפני השופטים, בהם נציגי חברות תעשייה מקהילת DeserTech ומרצים מהאקדמיה, שהעריכו את התוצרים בצורה דיגיטלית. לציון המשוקלל נוספו הערכות עמיתים של סטודנטים משנים א' וב' במחלקה להנדסה כימית.

הקבוצות שהציעו את שלושת הפתרונות הנבחרים זכו בפרסים כספיים בסך כולל של 10,000 ש"ח, שנתרמו על ידי קהילת DeserTech.

למקום הראשון על פי הדירוג המשוקלל הגיעה הצעתם של הסטודנטים שני אביטן בסון, שיר דיין, מוחמד ווטאד, אלירז סטמקר, בר חן, ירדן כלב ודוד דהאן - לאגירת אנרגיה תרמית בחול והמרתה לאנרגיה חשמלית. על פי ההצעה, מראות יכוונו את קרני השמש אל עבר משטח חולי ויעצימו את הקרינה. המשטח יתוחם ביריעות שיאפשרו חימום מהיר של השטח ללא איבוד חום בשעות החשכה. החול החם יחמם צינורות מים שיעברו תחתיו וייצור קיטור, שיפעיל טורבינה אשר תפיק אנרגיה חשמלית. על פי ההצעה, החשמל אמור לספק את צרכיו של ריזורט באזור.

למקום השני הגיעה הצעתם של הסטודנטים מור קדוש, מור בדנני, דוניא אלגעאר, שיר לוי, אלעד גולדמן ובן אמזלג. הקבוצה הציעה לעשות שימוש בממס אורגני THF, המאפשר הפיכת גז מתאן, שנוצר בתהליך עיכול אנאירובי של פסולת עירונית, לקריסטל מוצק של מתאן הידראט. התהליך מאפשר אגירת אנרגיה בתנאים מתונים יותר ביחס לגז טבעי דחוס, עם יכולת שינוע גבוהה יותר וברמת סיכון נמוכה יותר. כך, גם עלויות ההקמה והתחזוקה של מפעל שייצר מוצר אנרגטי זה זולות משמעותית מהחלופות הקיימות בשוק.

חבר הקבוצה בן אמזלג, סטודנט לתואר שני בהנדסה ירוקה, מספר: "היכולת לקחת קבוצה של זרים, בעלי ידע וניסיון ממקורות שונים, ולהפגיש אותם לפרק זמן קצר לדיון משותף, מאפשרת להגיע לתוצרים חדשים ומרעננים. זכינו לליווי והכוונה של מנטורים מעולים, שמלמדים אותנו כאן, במכללה. ההאקתון היה חוויה מלמדת, מאפשרת ומסייעת בפיתוח חשיבה יצירתית. עבור סטודנטים שעתידים להיות מהנדסים בתעשייה, זה יתרון גדול. כל המשתתפים הגישו הצעות מעניינות ומרתקות, ואכן נרשמה התעניינות בקרב גורמי התעשייה, שהציעו עזרה גם להמשך ביצירת חיבורים לקידום ההצעות".

סיוון כהן שחרי, מנהלת תחום DeserTech בקרן מיראז' ישראל והמכון הישראלי לחדשנות: "אנו רואים חשיבות רבה בחיבור של הקהילה עם גופים אקדמיים כמו SCE, שמקדמים את יציאתם לדרך של חוקרים, מהנדסים ואנשי מקצוע. בסיוע אירועים כמו ההאקתון, אנחנו רוצים למצב את הנגב כמרכז גלובלי לפתרונות טכנולוגיים, שיאפשרו לשפר את החיים בסביבה מדברית, ולייצר בסיס לשיתופי פעולה עתידיים, לשם ביסוסם של הפתרונות בשטח".

פרופ' אריאלה בורג, ראש המחלקה להנדסה כימית: "אנחנו גאים בחשיבה היצירתית של הסטודנטים שלנו, שהפגינו היום את עוצמתם בעבודת צוות והגו פתרונות פורצי דרך לאחד האתגרים המשמעותיים שהאנושות תתמקד בהם בשנים הבאות. אנחנו מברכים על שיתוף הפעולה עם קהילת DeserTech, שבמהלכו נחשפו בכירים בקהילה לתוצרים ואף הציעו חיבורים עם גורמים נוספים, כדי שההצעות שהוגשו לא יישארו בגדר רעיון. נמשיך ונקיים שיתופי פעולה כאלה, כדי לספק לסטודנטים את כל הכלים שיאפשרו להם להיות סוכני השינוי לעתיד טוב יותר לכולנו".