כשהבינה המלאכותית פוגשת את עולם הביולוגיה
שיתוף פעולה מחקרי יוצא דופן, בין חוקרות מהמחלקה להנדסת תוכנה בקמפוס אשדוד לבין חוקרים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, מניב תובנות חדשות על מעקב אחר חרקים. ד"ר תמר שרוט וד"ר הדסה דלטרוף, חוקרות בתחום הבינה המלאכותית, חברו לפרופ' שרוני שפיר וד"ר יעל חפץ, חוקרי אֶנְטוֹמוֹלוֹגְיָה מובילים, במטרה לפתח מערכות מתקדמות לעקיבה ולניתוח של דפוסי תנועה ותעופה של דבורי דבש וזבובי הדרוזופילה.
המחקר, שהתבצע בהובלת צוותי סטודנטים משותפים מ־SCE ומהפקולטה לחקלאות, כלל פיתוח של מערכות חכמות, המבוססות על עיבוד תמונה ולמידת מכונה ומסוגלות לזהות ולעקוב אחר תנועתם של החרקים. תוצאות המחקר הוצגו בכנסים בשנה האחרונה בתחום וזכו להתעניינות רבה.
מעקב אחר דבורים - הבנת התפיסה המרחבית ושימוש ברחפנים
שיתוף הפעולה עם פרופ' שרוני הוביל להקמת מערכות עקיבה ייעודיות אחר דבורים, המספקות תובנות חדשות על התפיסה המרחבית שלהן. המידע שהופק מסייע להבנת האופן שדבורים מנווטות את דרכן בסביבה ומגיבות לשינויים. כמו כן, ממצאים אלו מהווים תשתית לפיתוח מערכת חדשנית שתאפשר מעקב אחר דבורים באמצעות רחפנים. מערכת זו עשויה להיות קריטית לניטור בריאות המושבות ולחקר ההשפעות הסביבתיות על אוכלוסיות הדבורים, שהן מרכיב חיוני במערכת האקולוגית שלנו.
מעקב אחר דרוזופילה - הבנת תהליכי הזדקנות
במקביל, שיתוף הפעולה עם ד"ר יעל חפץ הוביל למחקר על זבוב הפירות, דרוזופילה, אשר משמש מודל חשוב בחקר הזדקנות.(Ageing) מעקב מתקדם אחר הדרוזופילה אפשר לנתח את השינויים הפיזיולוגיים החלים לאורך חיי הזבוב, וכתוצאה מכך - להעמיק את ההבנה של תהליכי הזדקנות לא רק אצל חרקים אלא גם בקרב בני אדם. המחקר מספק נדבך חשוב להבנת הגורמים המשפיעים על תהליכים ביולוגיים הקשורים לגיל ומסייע בגיבוש גישות חדשות לחקר ההזדקנות.
שיתוף הפעולה בין התחומים מייצר הזדמנויות חדשות למחקרים פורצי דרך, והוא דוגמה מצוינת לאופן שבו שילוב בין בינה מלאכותית ומדעי החיים יכול להניב פתרונות חדשניים בעלי השפעה רחבה על עולם המדע והטכנולוגיה.
