אקדמיה - זמן איכות

מציגה: ורדה בן שאול
ארגון: מל"ג

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עברה לאורך השנים שינויים רבים, פנימיים וחיצוניים, שהשפיעו עליה באופן משמעותי. עם התרחבותה של המערכת, עלה הצורך החיוני בבדיקה ובקרה שוטפת על איכותה של האקדמיה על כלל רבדיה: הוראה, מחקר והשפעה על החברה.

למרות ההסכמה על הצורך בתהליכי הערכת איכות והבטחתה במוסדות להשכלה גבוהה, קיימים בעולם מגוון של מודלים ומנגנונים בנושא. למעשה קיימות שתי גישות עיקריות להערכת איכות ההוראה באקדמיה: גישה המתבססת על תשומות מוסדיות וגישה המתבססת על מדידת תפוקות למידה. סביר כי מדידת תפוקות למידה תהיה יעילה  ומדויקת יותר בהערכת איכות ההוראה, אולם עד כה נראה כי ברמה המוסדית ניתן להתבסס רק על  תשומות ולא תפוקות.

לפיכך, החליטה המל"ג להגדיר ולבחון קריטריונים המתבססים על גישת התשומות וגיבשה בהתאם מודל תלת רבדי: הרובד הראשון מכיל מספר קריטריונים שהעמידה בהם היא חובה על כל המוסדות. הקריטריונים מתייחסים למספר פרמטרים הכוללים: מנגנונים מוסדיים לקידום ההוראה והלמידה, סקרי סטודנטים, הכשרת סגל ההוראה, פעילות כלל מוסדית לעידוד הוראה מיטבית, שילוב חידושים טכנולוגיים בהוראה ולמידה ועוד. הרובד השני כולל מספר קריטריונים עם עליית מדרגה בעיקר בכל הנוגע לפעילות אקטיבית בהכשרת הסגל האקדמי ולסקרי הוראה. עמידה בהם מזכה את המוסדות המתוקצבים בתקצוב מיוחד ע"י ות"ת. הרובד השלישי הינו תחרותי וכולל קול קורא ליוזמות לפעילות מיוחדת וחדשנית לשיפור וקידום איכות ההוראה והלמידה. זכיה בחלק זה מקנה תקצוב מיוחד ליישומו.

הפעלת המודל קידמה את המודעות לשיפור ההוראה והלמידה ותמרצה את המוסדות לפעילות בתחום. נסכם בכך שהמל"ג מפעיל מהלכים רבים ומשמעותיים לקידום ושיפור איכותה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל על כלל רבדיה. הבסיס העיקרי לקידום תהליכים אלו הוא שיתוף הפעולה שבין המוסדות ובין המל"ג האחראית על המנגנון והפעלתו.