מרצה: מאיר אהרונוב
ארגון: כי"ל

קידום האיכות והמצוינות בשירות הציבורי הינו אחד היעדים הלאומיים החשובים של מדינת ישראל. המהלכים הממוסדים לקידום הניהול האיכותי בשירות הציבורי החלו לפני כעשור, דבר אשר בא לידי ביטוי בהחלטות ממשלה, ביצירת תשתיות ניהוליות, בהסדרת  מנגנונים מסייעים ועוד. מאז הלכה והתרחבה ההכרה בכך שהניהול האיכותי אינו רק עניין של אפקטיביות, יעילות, כלכליות ותקינות מנהלית, אלא ובסופו של דבר, עניין של תרבות ארגונית. המהלכים האמורים הגבירו בין היתר את המודעות לכך שמדובר בתהליך מתמשך אשר נועד לעודד מנהלים ועובדים לראות בחתירה מתמדת לאיכות ומצוינות מקור לערך מוסף למדינה, לציבור, לארגוניהם ולהם אישית.

סקירת המהלכים לקידום הניהול האיכותי מלמדת על הישגים משמעותיים רבים מחד, ועל אתגר גדול והזדמנויות רבות לשיפור, מאידך. ארגונים רבים עשו כברת דרך מרשימה במיסוד מנגנוני השיפור ובהשגת תוצאות המהוות דוגמה. לעומתם, ארגונים אחרים התקדמו והשיגו הישגים בפריסה רחבה אך לא תמיד בהעמקה הנדרשת, ויש אף ארגונים שהעמיקו את העשייה רק בגזרה צרה יחסית.

מתוך הניסיון שנצבר ניתן ללמוד שבחלק מהמקרים נעשה שימוש במהלכים ומתודולוגיות התערבותיות אשר לא תמיד ההסתייעות בהם הייתה של פועל יוצא של ראיה מערכתית ממוסדת, אבחון שיטתי שיוצר תמונת מצב מאוזנת ומערך מדידה רציף ומקיף של ההשקעות והתוצאות. גם כאשר נעשו אבחונים כוללים, הם נעשו בדרך כלל באורינטציות שונות ולא באופן שיטתי וממוסד.

לסיכום, בעוד שהפעילויות לקידום האיכות והמצוינות באשר הן מבורכות, לא תמיד אימוץ  של מתודולוגיות התערבותיות שנועדו להוביל לשינוי/לשיפור וכדי לתת מענה לצורך, נתן מענה לתקוות המיוחלות.