פרויקט הגמר שיסייע לקשישים ולאנשים עם מוגבלויות לקום ממושבים במרחב הציבורי
ברחבי העולם צויין יום הקשיש, שמטרתו להעלות למודעות את רווחתם של בני הגיל השלישי ברחבי העולם. בתקופה כזו שבה רבים מהשירותים הממשלתיים והמגזר הפרטי עוברים לפעילות דיגטלית, מוצאים את עצמם רבים מבני הגיל השלישי שלא מתמצאים במהפכה הדיגיטלית, בסניפים הפיזיים. המרחב הציבורי הלא מונגש מייצר שלל קשיים איתם הם מתמודדים.
פרויקט הנדסי שהציגו שני בוגרי תואר בהנדסת מכונות בקמפוס אשדוד של המכללה מבקש להקל באחד הקשיים איתם מתמודדים המבקרים בסניפי השירות השונים בארץ. "הכול התחיל לאחר שסבא שלי שבר את האגן, ומצא את עצמו מתמודד עם מצב חדש. מצד אחד הוא עדיין פעיל ועצמאי אבל מצד שני הוא עדיין התמודד עם קשיים רבים בתנועה", מספר נאור אוליאל בן 26 מראשון לציון, שהציג את פרויקט הגמר יחד עם חברו ללימודים אביאל אוחיון, בן 28 מאשקלון. "מאז אותו שבר, לאורך התקופה שליוויתי את סבא שלי לסידורים זיהיתי באמת את הצורך של אותו פלח אוכלוסיה שמתמודד עם המוגבלות השקופה הזו. מבחוץ הכל נראה כרגיל, דבר שמגדיל את תחושת הבושה של המתמודדים עם הקושי בלבקש עזרה מזרים על מנת לקום מכיסא פשוט". אביאל מסביר: "הרעיון אומנם הגיע מהסיפור האישי של סבא של נאור, אבל ישר הבנתי שמדובר בתחום שמעניין גם אותי, כי מדובר בסיטואציה שגם אני פוגש בקרב המשפחה והסביבה המבוגרת. היה לי ברור שיש צורך לסייע לאנשים שזקוקים לעזרה בפעולה הזו שנראית לרובינו כל כך פשוטה אבל בפועל הם מתמודדים עם קושי מאוד גדול".
הפרוייקט שהציגו נאור ואביאל הוא למעשה מערכת המתחברת למושבים הקיימים בכל מרחב ציבורי, בו ישנם ספסלים המופרדים למושבים בודדים. בחיבור פשוט של המערכת למושב בודד מתוך הספסל, ניתן לנתק אותו מהכלל כך שהיושב יכול ללחוץ על כפתור ייעודי הנמצא במשענת היד, שירים את המושב בזווית שתאפשר קימה מלאה. המערכת מבצעת את הפעולה על ידי ארבעה מנועים המאפשרים תנועה לינארית ומחוברים לתחתית המושב שעוצבו כדי לעמוד בעומסים משתנים ולהרים את המושב ובזווית שתומכת בחלק האחורי של המושב ומאפשרת הישענות וזווית בטוחה לקימה מהמושב. נאור מסביר כי המערכת תוכננה במיוחד כך שבמבט ראשון לא תראה כחריגה ותאפשר למשתמשים לא להרגיש שמדובר במושב שונה: "כל המבקרים באותו מוסד ציבורי למעשה יושבים על אותו ספסל אבל לאחד יש בסה"כ כפתור מיוחד שמסייע ליושב עליו לקום".
"במסגרת המחקר גילינו שבעולם בערך 15% מכלל האוכלוסיה מתמודדת עם מוגבלות וגם בישראל הסטטיסטיקה מלמדת על כ-20% מכלל האוכלוסיה הם אנשים עם מוגבלות. זה כולל גם אנשים עם מוגבלות זמנית שנפצעו או עדיין לא השתקמו מפגיעה שחוו", מפרט אביאל, "למדנו כי בישראל יש הרבה מאוד מרחבים ציבוריים הפונים באופן מובהק לאנשים עם מוגבלויות בתנועה בדגש על בני הגיל השלישי שממשיכים להגיע היום למקומות הפיזיים כמו ביטוח לאומי, בנקים, דואר ועוד. בדיוק עבורם חיפשנו מענה - משום שהאנשים האלו לא תמיד מקבלים מענה במרחב הציבורי וחבל. זו בעיה רחבה".
ניסיון קודם בפרויקטים משותפים
זהו לא הפרויקט הראשון של נאור ואביאל בו השניים בחרו להציג פתרון לאנשים עם מוגבלויות, בעבר הציגו השניים ידית המסייעת גם למתקשים לקום ממושב הרכב לקום עצמאית. לאורך התואר שניהם עבדו כמעט תמיד בבלעדיות על פרוייקטים משותפים "הכרנו בשנה הראשונה של התואר וגילינו שיש לנו הרבה תחומי עניין משותפים מה שגרם לנו להתחבר מהר יחד והסכמנו שאנחנו נעשה את כל הפרוייקטים ביחד." אומר נאור.
השניים מספרים כי העבודה על הפרוייקט היתה לא קלה, אבל כבר זכתה להרבה עניין מצד מנהלי סניפים איתם דיברו בשלב מחקר השטח שביצעו. "כשיצאנו לשטח לבדוק איך נראה הצורך של הקשישים פגשנו מנהלי סניפים שונים שהתעניינו מאוד והכירו את הבעיה." אומר אביאל ומוסיף "זה מדהים איך אתה לוקח רעיון על דף, ועובד קשה עד שהוא בסוף הופך למוצר שמאפשר לבן אדם במרחב הציבורי שמתקשה לקום מהכסא לבצע את הפעולה שנראית לנו כל כך פשוטה ללא כל עזרה חיצונית. זה מביא תחושת סיפוק ענקית שהצלחת להשיג את המטרה".
במהלך השנה נעזרו השניים בניסיונם של המנחים ד"ר שייקה בילו ומר אביחי שורין, "העובדה שהיו לנו שני מנחים סייעה המון בהתמחות של כל אחד מהם", אומר נאור. ואביאל מוסיף: "אביחי סייע לנו המון בתכנון, העיצוב והפיתוח, שייקה נתן לנו הרבה דגשים ועזר להכווין את החשיבה מחוץ לקופסא בכל מה שקשור בעבודה על היצירה. אבל העובדה ששניהם נתנו לנו חופש להביא את הרעיון שלנו ולבצע היא היתרון הבולט ביותר".
לדברי ד"ר שייקה בילו, "חלק גדול מפרויקטי הגמר מדי שנה עוסקים בפיתוח פתרונות הנדסיים עבור אוכלוסיות שונות- גיל שלישי ורביעי, ילדים ובוגרים עם לקויות שונים, נכים ועוד. כל זאת הינו חלק מחזון המחלקה, אותה מוביל ד"ר גיא בן חמו והמכללה לשיפור איכות החיים של אוכלוסיות אלה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. בתוך כך כמובן גם הפרוייקט של נאור ואביאל".
גם הבחירה של השניים שסיימו זה עתה לימודי תואר בהנדסת מכונות בתחום זה של הנדסה לא היתה בהכרח צפויה. "אני חושב שהרבה מהבחירה שלי בתואר נבעה מאבא שלי שהוא נגר ועצמאי. לא חשבתי בהתחלה על תואר בהנדסת מכונות, יותר על כיוון של הנדסת בניין או אדריכלות שמאוד מזכירים את היצירתיות שלו. אחרי שהתחלתי להתעניין בתחומי ההנדסה וסיימתי את המכינה גיליתי שיש תחום של הנדסת מכונות וגיליתי עולם רחב עם המון תחומים שאפשר לגעת בהם בטווח הרחב של התכנון, העיצוב והיצירה של מוצרים והחלטתי שאת זה אני רוצה ללמוד. מאוד שמח מהבחירה." אומר אביאל. לעומתו אביאל מספר על משיכה יותר טבעית לתחום "מאז שהייתי קטן התעניינתי באיך דברים עובדים, הייתי מפרק ומרכיב דברים וחיפשתי תואר שיאפשר לי את זה, איך מנגנונים עובדים איך מאחורי הקלעים של מוצר עובד. הנדסת מכונות זה לימודים מאתגרים מכל הבחינות אתה מקבל נקודת מבט שונה על העולם כי עכשיו אתה יודע איך הרבה דברים עובדים ומתנהלים. יש המון פרוייקטים מעשיים, אתה הרבה שעות עובד על דברים מעשיים וזה משהו שממש חיפשתי בתואר".
