האם אנשים מאושרים שומעים יותר מטאל?

החוקרים ד"ר יצחק מינצ'וק מקמפוס באר שבע וד"ר עליסה ווזלינסקי מקמפוס אשדוד, שניהם מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול, עורכים מחקר בנושא הקשר בין מוזיקת מטאל ואושר.

השניים מספרים כי הקשר בין העדפת מוזיקה לאושר הוא מורכב ומשתנה מאוד מאדם לאדם. "מחקרים מצביעים על כך שאנשים בוחרים לעתים קרובות מוזיקה שמשקפת או מעצימה את החוויות הרגשיות שלהם ואת חייהם. העדפת מוזיקה מושפעת מגורמים שונים, כולל חוויות אישיות, רקע תרבותי, חינוך ותכונות אישיות. מעניין לציין, כי מחקרים רבים הראו שמוזיקת מטאל, שנשמעת לחלק מהאנשים כ'רעש' חזק וברוטאלי, גורמת למאזיניה להיות מאושרים יותר. הסיבות העיקריות לכך הן תחושת קהילה חזקה, פורקן ללחץ ולכעס, תחושת שמחה והעצמה".

הידעתם שפינלנד, המוכרת כמדינה המאושרת בעולם, מתהדרת בצפיפות להקות המטאל הגדולה ביותר לנפש, מה שמדגיש עוד יותר את המשמעות התרבותית של הז'אנר ואת השפעתו החיובית על רווחה נפשית. מחקרים אלו הראו שמוזיקת מטאל גורמת לאנשים לאושר, אך האם ההפך גם נכון?

"במחקר הנוכחי, אנו בוחנים את הכיוון ההפוך של הקשר - במילים אחרות, האם אנשים מאושרים נוטים להאזין יותר למוזיקת מטאל? למעשה, אם נבחן את המדינה המאושרת ביותר בעולם, פינלנד - נראה כי יש בה את מספר להקות המטאל הגבוה ביותר לנפש", מספרים ד"ר מינצ'וק וד"ר ווזלינסקי ומוסיפים, "המחקר שלנו הינו המחקר הראשון בתחום שמבוצע בכלים כמותניים, הנדסיים, ולא איכותניים, כמו המחקרים הקודמים בתחום. המחקר מורכב משני חלקים: החלק הראשון כולל מודל מתמטי הבוחן האם מספר להקות המטאל במדינה (המכונה 'פריון מטאל') תלוי בציון אושר של המדינה כמשתנה מתווך לתמ"ג (GDP). הניתוח במקרה זה מראה כי ככל שהתמ"ג (GDP)  גבוה יותר, כך רמת האושר גבוהה יותר, מה שמוביל למספר רב יותר של להקות מטאל במדינה.

"בחלק השני של המחקר, על מנת לחזק את הקשר הסיבתי, אנו נכנסים לעומק של התובנה ומתעמקים ברמת האושר והקשר למטאל פר מדינה. דגמנו שלוש מדינות ובכל מדינה ביצענו ניסוי סקר שמתחלק לשלושה שלבים. בשלב הראשון המשתתפים עונים על סדרת שאלות שמטרתן להעריך את רמת האושר הנוכחית שלהם. המשתתפים יתבקשו להשיב להיגדים המשקפים היבטים שונים של האושר שלהם, מה שיספק תובנות חשובות לגבי רווחתם הסובייקטיבית. שלב זה נועד לקבוע מדד בסיסי לרמות האושר של המשתתפים, אשר ישמש כמשתנה מפתח בבחינת הקשרים בין אושר להעדפות מוזיקליות בשלבים הבאים של הניתוח. בשלב השני של הניסוי, המשתתפים מתבקשים לציין האם הם מאזינים למוזיקת מטאל. אם הם מאשרים זאת, הם מתבקשים לספק לפחות שלושה שמות של להקות מטאל שהם מכירים. שלב זה נועד לוודא את דיוק התשובות שלהם לגבי העדפותיהם המוזיקליות. בנוסף, המשתתפים עונים על מספר שאלות דמוגרפיות. שאלות אלו יאספו מידע על מאפייני הרקע של המשתתפים, כגון, גיל, מגדר, מקום מגורים ומצב משפחתי. נתונים דמוגרפיים אלו יסייעו לנתח את הקשרים בין העדפת מוזיקת מטאל, רמות האושר וגורמים סוציו-דמוגרפיים. באמצעות שלושת הרכיבים הללו בעיצוב הסקר, אנו שואפים לבחון בצורה מקיפה כיצד צריכת מוזיקת מטאל והיכרות עם להקות מטאל מתואמות עם רמות האושר ועם משתנים דמוגרפיים. חלק זה של המחקר כמעט הגיע לסיום עם נתונים מעודדים המחזקים את השערת המחקר".

באמצעות שילוב של שתי הגישות הללו, ד"ר מינצ'וק וד"ר ווזלינסקי שואפים לקבל הבנה מקיפה של הקשרים בין צריכת מוזיקת מטאל, יצירתה ורמות האושר, הן ברמה האישית והן ברמה החברתית. מחקר זה שואף לשפוך אור על הדינמיקה התרבותית והפסיכולוגית העומדת בבסיס ההעדפות המוזיקליות והרווחה החברתית.