הנדסה ירוקה: מהכיתה והמעבדה עד לפיתוח טכנולוגית נקיות

סטייק מודפס מבשר מתורבת, תאים סולאריים להפקת חשמל, ייצור מימן להנעת כלי תחבורה ממי ים, הפקת גז טבעי מפסולת, חיישנים לניטור שרפות ומערכות AI לניבוי פיזור מזהמי אוויר או מים, הם רק חלק מהטכנולוגיות הנקיות (קלינ-טק) שמבקשות לשנות את החיים שלנו ולעשות אותם ידידותיים יותר לסביבה. הפיתוח של טכנולוגיות חדשניות הללו מבוסס על מחקר אקדמי בתחום איכות הסביבה והגנתה ועל הכשרה הנדסית המשלבת הטמעה של מודלים סביבתיים, חברתיים וכלכליים.

תהליכים מעשה ידי אדם גרמו לאורך השנים לפגיעה מתמשכת בסביבה האנושית והטבעית. ההשפעות של תהליכים אלו על הסביבה והחברה, מציבות בפני האנושות אתגרים גדולים, המחייבים מענה מחקרי ופיתוח פתרונות טכנולוגיים, שיאפשרו לעשות שימוש מושכל ומעגלי יותר במשאבי טבע, להתייעל בתהליכים ולייצר מוצרים בני-קיימא. מדובר על טכנולוגיות בתחום האנרגיה והתחבורה, המים והשפכים, המזון, האופנה ועוד.

עקרונות הקלינטק: יעילות, הפחתת משאבים וצמצום פליטות

טכנולוגיות נקיות מאפשרות הפחתה בכמות המשאבים המוזנים לתהליך ובכמות הפליטות היוצאות ממנו, עם דגש על הפחתה בפליטות מזהמים, ומסתמכות על משאבים מקומיים. המטרה שלהן היא לתווך בין צרכי הגידול והעלייה באיכות החיים של המין האנושי לבין הצורך בשמירה על הטבע והסביבה ועל בריאות הציבור. הן מיועדות לשימוש בתעשייה, בתשתיות הלאומיות ובבית, החל בהתקנת חסכמים להפחתת צריכת המים או נורות חסכוניות להפחתת צריכת החשמל בבתים, דרך הצבת תאים פוטו-וולטאיים לניצול אנרגית השמש על מבני ציבור, התפלת מים, השבת קולחים ושימוש בטפטוף בהשקיה, ועד לשימוש במסננים מיוחדים להפחתת פליטת זיהום אוויר בתעשייה ובטכנולוגיות לאגירת אנרגיה.

המאבק במשבר האקלים, למשל, שמתמקד בהפחתת פליטות גזי חממה ובקיבוע ואחסון של אלו שבכל זאת נפלטות, מבוסס רובו ככולו על פתרונות טכנולוגיים. חלופות לדלקים המאובנים שהפקה ושריפה שלהם אחראית לעיקר הפליטות בדמות אנרגיות מתחדשות, אגירת אנרגיה, הנעה חשמלית ודלק מימני; חלופות למזון מהחי שאחראי לפליטות רבות ובעיקר של מתאן – גז חממה אגרסיבי יותר מפחמן דו-חמצני, באמצעות תחליפי חלבון מהצומח; טכנולוגיות להתייעלות אנרגטית ושימור אנרגיה, ועוד.

מהפכת האפליקציות וניהול משאבים חכם

טכנולוגיות נקיות מתייחסות גם לאפליקציות שנועדו לקדם שימוש מושכל במשאבים כדי לחסוך בהוצאות ולשמור על הסביבה. לדוגמא, אפליקציות שמאפשרות להילחם בשינויי האקלים על ידי חישוב טביעת הרגל הפחמנית היומית של כל אחת ואחד – סך פליטות גזי החממה של כל אדם מתהליכים שונים, בהתבסס על צריכת חשמל, תחבורה, מזון ופעילויות פנאי, ומסייעות להפחית את טביעת הרגל הפחמנית על ידי מתן טיפים מותאמים לצרכים ולאורח החיים של כל אדם; אפליקציות אחרות מאפשרות לשתף נסיעה עם אנשים אחרים ולחסוך בדלק ובתוך כך בזיהום אוויר ופליטות גזי חממה, להחליף פרטי יד שניה במקום לייצר הררי פסולת ולקנות עוד ועוד מוצרים או לצמצם את בזבוז המזון בבתים – כשליש מהמזון שאנחנו קונים נזרק לפח – על ידי תכנון מראש של הקניות, אחסון נכון של המזון והצעה למנות שניתן לבשל עם המזון שכבר יש במקרר לפני שיהיה פג תוקף.

מהספסל האקדמי אל השוק הגלובלי

שוק הטכנולוגיות הסביבתיות: הקלינ-טק, האנרג'י-טק, הפוד-טק, האגרו-טק, והקליימ-טק מתפתח וגדל בשנים האחרונות בקצב מסחרר. ההשקעה בטכנולוגיות הללו מתחילה בלימודי הנדסה ובמעבדות המחקר במסגרת לימודי תואר שני בהנדסה ירוקה, ומשם רק השמיים הם הגבול.