פיתוח חדש יסייע לאימהות לסמוך על הנקה טבעית
אימהות מניקות רבות מספרות על קושי לדעת אם התינוק אכל כמות מספקת או שהוא עדיין רעב. תחושה של חוסר אונים בנושא זה תקפה גם את אשתו של מתן שלי, שעמד לפני פרויקט הגמר שלו במחלקה להנדסת מכונות. מתן וחברו ללימודים ערן חיו, בהנחיית ד"ר איתן פישר וגב' נטליה דבוסקין, החליטו לפתח מכשיר למדידת כמות החלב בזמן ההנקה.
לאחר שערכו מחקר בנושא, הרכיבו שלי וחיו מכשיר קטן, המתלבש על פטמת סיליקון סטנדרטית, ובו חיישנים המסוגלים לזהות את כמות החלב שהתינוק יונק. המידע עובר לאפליקציה ייעודית, המעדכנת ישירות את המשתמש.
"אשתי ילדה לפני שנה, ואחרי יומיים של הנקה התינוקת בכתה הרבה בלילה," סיפר מתן. "אשתי הייתה מתוסכלת מכך שאיננה יודעת אם התינוקת רעבה, או שמשהו אחר מפריע לה. בחרנו בפרויקט הגמר הזה לאחר שגילינו שזו תופעה רחבה".
ערן חיו מסביר: "חקרנו את נושא ההנקה, ומה קורה בגוף האישה בהיבטים הפיזיולוגיים. רצינו פתרון פשוט, שלא יקשה על ההנקה ויהיה נוח לשימוש. לבסוף פיתחנו מערכת פשוטה, המאפשרת למדוד את כמות הנוזל העוברת בפעולת יניקה קלה ועדינה. המכשיר יושב על הפטמה, אינו מפריע לתינוק וסופר עבור אפליקציה מותאמת את כמות החלב שעברה מן האם לתינוק".
לדברי השניים, המכשיר מיועד למנוע מצב שבו עוברים להאכלה מבקבוק רק מתוך חוסר היכולת למדוד את כמות החלב והחשש שמא התינוק אינו אוכל דיו. הם מקווים שהפיתוח יאפשר לאימהות לסמוך על הנקה טבעית.
ד"ר איתן פישר: "כשהסטודנטים העלו את הרעיון, חשבתי שזה פרויקט מסובך, עם סיכוי קטן להשלים אותו בשנה אחת. ניסיתי להוריד את הציפיות ואמרתי להם שהרעיון טוב, אך לא בטוח שהוא ניתן ליישום. אולם מתן וערן היו חרוצים מאוד, ולא הייתה אבן שלא הפכו במחקר ובביצוע. בסיום השנה הם הציגו דגם מוגדל של המתקן וכן דגם בגודל הנדרש, המוכיח היתכנות של הפרויקט בגודל זעיר. הפרויקט לא היה מתאפשר ללא ההתעקשות שלהם למצוא פתרון לבעיה אמתית, שיש לה פוטנציאל לסייע לנשים רבות".
