English French العربية
חיפוש מתקדם
  Languages
 
לימודי הנדסה
לימודי הנדסת בניין

לימודי הנדסת בניין

 


חוזרים למקורות - בונים את העתיד

הנדסת בניין הפכה בעשור האחרון ממקצוע "צווארון כחול" – למקצוע עתיר טכנולוגיה, מתקדם ומתגמל בשכר התחלתי מהגבוהים במשק

תנופת הפיתוח המתרחשת בישראל בעשור האחרון, עת כבישים מהירים, רכבות קלות, תוואים חדשים לרכבת, גשרים ומגדלי מגורים רבים, הביאו לפריחה חסרת תקדים במקצוע הנדסת הבניין. המקצוע שבמשך שנים נתפס כמקצוע "צווארון כחול', הפך בעשור האחרון למקצוע שכבש את פסגת הטכנולוגיה ומתוגמל בשכר גבוה מאוד כבר ביום הראשון בתפקיד.

"הפיתוח המואץ המתרחש בישראל, יצר בשוק המהנדסים מחסור עצום של אלפי מהנדסים ובעיקר מהנדסי בניין ומהנדסים אזרחיים", אומר פרופ' יהודה חדד, נשיא SCE – המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. "במשך התקופה של בועת ההיי-טק הייתה נהירה של מהנדסים פוטנציאלים למקצועות התוכנה והחומרה, וענף הבנייה והתשתיות מעט הוזנח. היום על רקע תהליכים כאלה ואחרים, שכרו ההתחלתי של מהנדס בניין או מהנדס אזרחי נע בין 18,000-14,000 שקלים - שכר גבוה לכל הדעות", מדגיש חדד.

ד"ר רמי עיד, רמ"ח המחלקה להנדסת בניין ב- SCE – המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, מוסיף כי עשרות פרויקטים של תשתיות, החל במפעלים למחזור מים ולהתפלת מי ים, דרך כבישים ומסילות ברזל ועד לעיר הבה"דים שתוקם בנגב, יוצרים ביקוש שלא יתמלא בקרוב. "הביקוש אינו מיועד לעבודה בישראל בלבד כיוון שגם חברות ישראליות הפועלות בחו"ל מתקשות להשיג מהנדסי בניין ישראלים בשכר ובתנאים מעולים".

 

ואכן, לפי הערכות עדכניות של חברות הבנייה, ישנו מחסור של למעלה מאלף מהנדסי בניין, ומספר בוגרי האוניברסיטאות והמכללות הרשאים לעסוק בתכנון מבנים ובניהול פרויקטים, אינו מדביק את הפער. "המשמעות של נתון זה הוא שכל בוגר של המכללה 'נחטף' כבר ביומו הראשון בשוק העבודה", מדגיש פרופ' חדד. "השנה בירידי התעסוקה הגדולים שנערכו במכללה, ניכר היה עד כמה הביקוש גדול וכיצד חברות התשתיות הגדולות מחזרות אחר כל בוגר שיכול להשתלב אצלם בעבודה".

 

"במצב הנוכחי הסטודנטים להנדסת בניין, מוצאים עצמם מתחילים בקריירה כבר בשנה השנייה ללימודיהם. "ביחידה להכוון תעסוקתי במכללה אנו מקבלים יותר ויותר דרישות מחברות בנייה ותשתיות לסטודנטים שטרם סיימו לימודיהם", מציינת יפה דניאלי, רמ"ד הכוון תעסוקתי. "אף חברה לא רוצה לפספס את הכישרונות הצעירים כשהם יוצאים לשוק העבודה ולכן הן נאבקות על כל סטודנט כבר בזמן הלימודים", היא מוסיפה.  

הנדסת בניין – יעד לאומי

בפגישות שנערכו ב- SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון עם בוגרי המחלקה להנדסת בניין מהשנים האחרונות עולה תמונה מעניינת מאוד של הענף. "איני יכול לדמיין מקצוע בעל סיפוק גדול יותר מלהיות מהנדס הממונה על פרויקטי ענק המהווים את ספינת הדגל של ישראל", אומר דניאל, מהנדס צעיר שסיים את לימודיו לפני חמש שנים. "מה שיפה בעבודה שלנו הוא שרואים את התוצרים בשטח וגם ילדינו ונכדינו יראו את זה. כשאתה ממונה על גשר גדול או ממונה על מגדל יוקרתי – זה אינו פרויקט שנועד לשנה שנתיים, אלא נבנה לנצח וזה סיפוק שאין שני לו".

פרופ' חדד מוסיף ומציין כי היום ובמיוחד בנגב, הדרישה למהנדסים היא קריטית. "לפי תכנית המתאר של אזור הדרום צפויה השקעה של מיליארדי דולרים לאכלוס מאות אלפי תושבים באזור הדרום בשנים הקרובות. תכנית זו משתלבת גם בכוונת צה"ל להעביר את בסיסיו ממרכז הארץ לאזור הדרום, מה שמחייב בנייה מורכבת חכמה ובהיקף גדול".

"לימודי הנדסה הם בהחלט לימודים בעלי חזון וערכים – לימודים שבסופם נרתמים הבוגרים למאמץ הלאומי ומסייעים בבניית ארצנו", מוסיף פרופ' חדד.  "המדינה כבר הגדירה את הצורך במהנדסי בניין כיעד לאומי ואנו גאים כמכללה הגדולה בארץ ללימודי הנדסה, לסייע בהשגת יעד זה".
בוגרי המחלקה רשאים להירשם בפנקס המהנדסים שבמשרד התמ"ת.